אור ברסלב
קונטרס בגדי תפארתך פרק ה' - איסור בגד צמוד

קונטרס בגדי תפארתך

פרק ה' - איסור בגד צמוד

פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר

אחר שנתבאר ללא כל ספק כי החלק שבין הקרסול לברך הוא אשר אמרו עליו חז"ל "שוק באשה ערוה", אם כן יש לשאול מדוע נוהגים ללכת בחצאית שאינה מכסה את כל אורך הרגל להצנעת אזור זה הנחשב לערוה, ומסתפקות בכיסוי של גרב. והרי הדבר פשוט בשאר איברי הגוף הנקראים ערוה דאין מועיל בהם כיסוי ע"י בגד צמוד, אלא הם צריכים הצנעה.

ודבר זה נלמד בין היתר מדברי הש"ך והב"ח בהלכות אבלות (יו"ד סש"מ) לגבי דין קריעת הבגד על הנפטר, דהלכה היא שגם האשה צריכה לקרוע את מלבושה (ומובא שם דמיירי במלבוש התחתון), אלא דהיא מחזרת אותו לאחוריה מיד משום צניעות, ואפילו הכי ביאר שם הב"ח וז"ל "אין פירושו (מלבוש) תחתון של פשתן העשוי לקבל הזיעה אלא (מלבוש) תחתון של שאר מלבושים [שעליה] קאמר, דגם זה אית ביה משום צניעות דכשקורעת מלבוש זה התחתון ומגלה את המלבוש העשוי לקבל זיעה, חשוב כאילו היתה מגלה את לבה ערום כדפרישית", וכן הוא בש"ך שם וז"ל – "כשמגלה החלוק נמי איכא פריצות כמו מגלה לבה". עכ"ל. וכן הוא בחכמת אדם (שער השמחה כלל קנב סעיף ו) "ואשה כשקורעה על אביה ואמה ואם תקרע תחילה העליון עד הכתונת העומדים שם יבואו לידי הרהור לכן קורעת תחילה בגד התחתון ומחזירה הקרע לצדדין ואחר כך קורעת העליון", עכ"ל. והיינו שבכה"ג לא יראה אפילו הבגד הסמוך לגוף ואף לא לרגע אחד משום צניעות.

והעולה מדבריהם דבגד הסמוך לגוף נחשב הוא לעניין צניעות כגוף עצמו, ואפילו שאין מדובר בבגד צמוד ממש אלא רק {34} בבגד הסמוך לגוף.

והדבר הוא פלא במה ישתנה דינו של השוק משאר איברי הגוף לעניין זה דלא יהיה חייב הצנעה כשאר המקומות, ואדרבא יעויין בב"ח דכתב דדין השוק חמור הוא כיוןדהוא נלמד {35} מהפסוק בישעיהו מז כדלעיל.

{36} ועוד יש להוסיף בנותן טעם מהא דהראשונים והאחרונים שואלים מה חידש ר' חסדא (ברכות כד) שאמר 'שוק באשה ערוה', הרי זה נכלל בדברי ר' יצחק 'טפח באשה ערוה'?! הרשב"א מתרץ היות והשוק אינו מקום צנוע באיש הו"א דאינו יחשב ערוה באשה קמ"ל שזה ערוה; הרא"ש מתרץ דהיות ופעמים שהשוק מתגלה הו"א שלא יחשב ערוה קמ"ל שזה ערוה; הב"ח והט"ז מתרצים דר' חסדא בא להשמיענו שאין לברך כנגד השוק אף אם מגולה פחות מטפח, 'כל דהוא שוק'. ועל זה הדרך ישנם תירוצים נוספים.

ואם נכון הדבר שהשוק אע"פ שנקרא ערוה הוא שונה משאר האיברים שנקראים ערוה, הראשונים והאחרונים היו משיבים על שאלתם תשובה פשוטה בתכלית, והיא: היות שהשוק יותר קל כפי שחזינן בעניין הצנעתו שאינו דורש הצנעה אלא כיסוי בלבד, היה הו"א שלא יחשב 'ערוה' לק"ש וקמ"ל ר' חסדא דהוא ערוה. ומדלא תירצו כן ע"כ ש"מ דלא ס"ל הכי. {37}

ובאמת יכול כל אחד להיווכח שענין זה של הסתפקות בכיסוי ע"י בגד דקיק (גרביים ואפילו אטומות) הוא שיבוש, שכן לגבי הזרועות עצמם שדינם {38} קיל טפי מדין השוק הדבר פשוט לכ"ע דאין מועילה הצנעתם ע"י שרוולים צמודים וכ"ש לא כאלו שעשויים בצבע העור, ואם כן יש ללמוד ק"ו לשוק דהוא הדין דלא יועיל עבורו כיסוי כהנ"ל.

ובאמת לא נמצא שום פוסק או מקור קדמון אשר כתב משהו בדבר החילוק המחודש הזה דבניגוד לכל שאר חלקי הגוף עבור השוק מועילה הצנעה אפילו בבגד צמוד (היינו גרב) ובכל מקור המוזכר איסור בבגד צמוד לא מוזכר שום חילוק כהנ"ל בין שוק לבין שאר הגוף, ואף על גב דגם בזמנם היו {39} בתי שוקיים מ"מ בכל תפוצות ישראל בכל מקום שהם הקפידו תמיד שמלבושי הנשים יכסו את כל אורך השוק, וע"כ י"ל דמשום דס"ל דמעיקר הדין לא יועיל כיסוי בבגד צמוד כהנ"ל עבור השוק וכשם שאינו מועיל עבור שאר חלקי הגוף.

וכן לאידך גיסא בכל מקום המוזכר איסור בבגד צמוד לא מוזכר שום חילוק כהנ"ל בין שוק לבין שאר הגוף, ואף על גב דגם בזמנם היו בתי שוקיים (עי' שבת ס. ו-סג.) מ"מ בכל תפוצות ישראל בכל מקום שהם הקפידו שמלבושי הנשים יכסו את כל אורך השוק, וש"מ דהיה להם את ההבנה הפשוטה הזו דלא מועיל כיסוי בבגד צמוד לאיבר הקרוי 'ערוה'.

ומצינו בס"ד לכמה וכמה פוסקים שהעולה מדבריהם להדיא הוא כי השוק חייב כיסוי בבגד שאינו צמוד, וכדין שאר מקומות מוצנעים בגוף האשה.

בשו"ע הרב (סוף סימן ש"א מהדורא בתרא) כתב: "הבתי שוקיים (הגרביים) עצמן וכן השבכה עשויין רק לצניעות ולא לנוי כלל כי הן במקום צנוע ואין דרכן להיות בגלוי אלא לכסות עליהן למעלה בבגדיה והצעיף על השבכה" עכ"ל.

והגאון רבי שמעון אגסי זצ"ל (תלמיד הבא"ח בספרו אמרי שמעון עמ' ר"ג) זועק בספרו על השינויים במלבושי הנשים ובין הפרצות השונות מציין הוא את "המלבוש הקצר עד הארכובה (ברך) ומשם ולמטה רק מכסה בתי שוקיים (גרביים) דק יכסה רגליהן", עכ"ל. ועוד כתב שם כי אין ללכת כפי אופנת הגויים וז"ל: "בצאתה תהיה צנועה ביותר כדרך נשים הצנועות של הדור הקודם שהיו מתעטפות בצעיף מכף רגלם עד קדקודם" עכ"ל.

וכן מובא בספר 'משנת יעקב' (או"ח סי' ע"ה) בשם המהרי"ד מבעלז: "שנשים לא יגלו את הגרביים כי זה בגד שנעשה לקבל הזיעה והווי כשוקיה ערומים לדברי הב"ח יו"ד סי' ש"מ ובש"ך שם ס"ק כב". וכן נקט להלכה המהרש"ם (או"ח סי' ע"ה סק"א).

וכן כתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל, ('מנחת שלמה' ח"ג סי' קג, טו,) וז"ל: "אף אם הגרביים אינן שקופות, מכל מקום אם בשעה שהן יושבות נגלה {40} מקומות מוצנעים שבגוף אף אם לא נראה ח"ו הבשר ממש, ג"כ חשיב כמגולה, והרי זו פריצות! וכמ"ש הב"ח והש"ך (ביו"ד סי' ש"מ סקכ"ב) וחוץ ממה שעוברות על 'דת יהודית', הרי הן עוברות על הלאו של 'לפני עיוור לא תתן מכשול' שיכשלו ח"ו על ידן בהרהורי עבירה שקשים מעבירה". עכ"ל.

וכן מובא בספר "מחניך קדוש" להגרר"י דידובסקי זצ"ל (אות ט"ז עמ' ט') בזה"ל "{41} ולכל הפחות צריך שיהי' אורך השמלה עד עצם הקרסול והיינו בערך טפח מן הארץ ואין לקצר מזה השיעור כלל וכלל... ואין להסתכל כלל על נשים אחרות שמקצרות זה השיעור..." ועוד כתב שם ב"מקור הקדושה" וז"ל "וראוי לכל אחד שיזהיר הרבה על זה בביתו ויתקנו את השמלות הקצרות מזה השיעור, ומאחר דהאשה רואה את בעלה שותק בזה הרי נעשה היתר אצלה ולכן עיקר חיוב מוטל על הבעל שימנע את אשתו מלצאת בשמלה קצרה מאורך עד עצם הקרסול ולא תכשיל ח"ו לזרע קודש בני אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב והמחטיא את הרבים אין לו חלק לעוה"ב ולכן לא דבר קטן הוא עונה בזה ויזהר מאד מאד שיהיו כל בגדיה וכל מעשיה בצניעות"

וכן כתב בעל "הצניעות והישועה" להג"ר יצחק אייזיק רוזנבוים זצ"ל דחצאית המכסה את כל אורך השוק הוא חיוב גמור מעיקר הדין, ותמה שם באריכות על הטעות שחדרה למחנה בהנהגה זו. {42}

ואין להתפעל ממה שאפילו נשים חשובות אינן מקפידות על הדבר וכמו שכתב להדיא הגרר"י דידובסקי בספרו שם עמ' ט' וז"ל – "בעקבתא דמשיחא מצוי גם בת"ח ויראי שמים שיש להם נשים שאינן צנועות כבנות ישראל הכשירות ואין ללמוד ממנהגן כלל", ואם דבריו נאמרו בנידונים שפשיטא לכל שהם פריצות כ"ש בנידון דידן שהמבוכה בו היא רבה ובעיקר חוסר ההקפדה בנידון נובעת מחוסר מודעות.

וראה עוד מה שכתב הגר"ח קנייבסקי בספרו 'אורחות יושר' (ערך תפילה) וז"ל "אין ללמוד ממה שרואים אחרים מזלזלים בזה ואפילו גדולים וחשובים והעיקר הוא כי תורה יש ללמוד מתוך התורה והשו"ע ולא ממה שרואים אצל אחרים ומי שמזלזל בזה הוא בכלל אפיקורוס" עכ"ל.

תוכן העניינים

קונטרס בגדי תפארתך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה