פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר · סיכום הדברים
אליבא דכל הש"ס והפוסקים ראשונים ואחרונים בלי שום יוצא מן הכלל השוק הוא החלק שבין הקרסול ועד הברך, אלא שישנם כמה מפרשים שמדבריהם מתעורר ספק בנידון מקום השוק ואלו הם התוס' יו"ט, הרע"ב, הר"ש, הפמ"ג, והמ"ב. מיהו למסקנה גם לדבריהם השוק הוא החלק התחתון שברגל.
להלן הדברים בקצרה:
התוס' יו"ט הרע"ב הר"ש (ועוד) פירשו את המונח "קרסול" (המוזכר באהלות כאבר שתחת השוק) בלשון כרעיים, רכובתי וכדו', ויש שהבינו כוונתם דקרסול הוא הברך, ועפ"ז משמע דשוק הוא מעל הברך! אלא דלמעשה נתבאר מדברי כל אלו במקומות אחרים דשוק הוא החלק שמתחת לברך, והא דכינו לקרסול בלשון רכובי וכיו"ב אין כוונתם לברך, אלא 'רכובי' הינו לשון מושאל לכל מפרק שהוא שעל ידו אבר רוכב על אבר, ופשוט.
הפמ"ג: באמצע דבריו בסימן ע"ה יש משמעות דס"ל דשוק הוא החלק העליון, מ"מ מסקנת דבריו ב"סדר חליצה" היא דשוק הוא החלק שמתחת לברך וכן הוא ב"שו"ת מגידות", ועוד נתבאר בספר "הצניעות והישועה" דכל פלפולו של הפמ"ג לא היה אלא לבאר דגם החלק שמעל הברך נקרא שוק אלא שאיסור ק"ש נגדו הוא אפילו בפחות מטפח, ועוד דאחר כל זאת את כל דבריו בסימן ע", לא כתב הפמ"ג אלא בדרך אפשר, (וזאת בנוסף למס' מקורות שציין הוא בסוף דבריו דשוק הוא החלק התחתון דמשמע מינה דכך היא מסקנת דבריו).
המ"ב: אחר כל האמור נמצא כי הלומדים בדעת המ"ב דהשוק הוא החלק העליון, הרי הם מעמידים את המ"ב שלא כהש"ס והפוסקים. מבלי שביאר מה ראה לפסוק כך, בעוד שהפוסקים שמביא כמקור לדבריו (הפמ"ג והחיי אדם) סוברים היפך דבריו, (הפמ"ג במסקנת הדברים וכמבואר לעיל ואילו החיי אדם להדיא בדבריו שם) כאשר למעשה הבנה זו (דהמ"ב ס"ל דשוק הוא החלק שמעל הברך) אינה נשענת אלא על דקדוק לשוני בלבד, בעוד שניתן בקל לפרש את דבריו באופן שיעלה בקנה אחד עם כל שאר המקורות וכמבואר לעיל, {33} ואין שום סיבה שלא לבאר כן בדבריו.
ואם כן נמצא דללא שום צד של ספק השוק הוא החלק שמתחת לברך לכ"ע.