אור ברסלב
קונטרס בגדי תפארתך פרק ב' - שוק באשה ערוה › דין "שוק באשה ערוה" אינו תלוי במנהג המקומות

קונטרס בגדי תפארתך

פרק ב' - שוק באשה ערוה · דין "שוק באשה ערוה" אינו תלוי במנהג המקומות

דין 'שוק באשה ערוה'- נפק"מ למעשה

מתוך הסוגיא (ברכות כד. והראשונים שם) עולה שאברים שאינם קרויים ערוה כמו: כפות הידים, כפות הרגליים והפנים דינם משתנה ע"פ מנהג המקומות, והיינו דהיכא דאין הדרך באותו מקום לכסותם אזי אין הם נכללים בדין "טפח באשה ערוה". לעומת זאת לשוק חז"ל קראו ערוה לכן אינו תלוי במנהג המקומות. וכן כתב האליה רבה (עה, א.) בשם הרוקח (סי' שכ"ד), דשוק באשה ערוה אפילו במקום שיש מנהג ללכת בשוק מגולה, וכן כתב ה"צמח צדק" (אבן העזר סימן קלט) בלשון תימה וז"ל "...אם ינהגו לגלות שוקן בימי הקיץ זמן החום יהיה מותר שהרי נהגו כן?! ישתקע הדבר ולא יאמר דכיון שהוא ערוה לא מהני (מועיל) מנהג. ומנהג כזה הוא אותיות גהינם כמ"ש כה"ג בשל"ה", עכ"ל.

וכן כתב ה"חיי אדם" (כלל ד סעי' ב), וז"ל: "אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין בכך כדרך הפרוצות אסור". וכן מבואר להדיא בחזו"א או"ח סט"ז דכיון דהחשיבו חז"ל את שוק האשה כערוה שוב לא שייך בזה שינוי ע"פ מנהגי המקומות ,{13} וכן הוא ב"משנה ברורה" (סימן עה ס"ק ב) וז"ל: "אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור", (וכן בס"ק י): "ודע עוד, דאפילו אם דרך אשה זו וחברותיה באותו מקום לילך בגלוי הראש בשוק כדרך הפרוצות, אסור, וכמו לעניין גילוי שוקה דאסור בכל גווני" והיינו דלעולם גילוי השוק חשיב פריצות בעצם ולא יועיל בזה מנהג.

תוכן העניינים

קונטרס בגדי תפארתך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה