פרק ב' - שוק באשה ערוה
הפרק ידון בדברי הסוגיא בגמרא ובראשונים בבירור ההלכה של 'שוק באשה ערוה'.
יסוד דין טפח באשה ערוה
איתא במסכת ברכות (דף כד.): "אמר ר' יצחק טפח באשה ערוה, למאי אילימא לאסתכולי בה, והא אמר רב ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים, לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף? אלא לאשתו ולקריאת שמע". ופרש"י: "לאשתו ולק"ש - אם טפח מגולה בה לא יקרא ק"ש כנגדה".
וביארו הראשונים {8} דהא דאמר ר' יצחק טפח באשה ערוה, פירושו, כל מקום מגולה בגופה של אשה שדרכו להיות מכוסה נקרא ערוה, אפילו אם מצד הדין אין חיוב לכסותו, כגון פרסות רגליה, במקום שדרך לכסותן נקרא ערוה {9}, וכן פסק השו"ע (סימן עה).
שוק באשה ערוה
בהמשך הגמ' (שם) איתא: "אמר רב חסדא שוק באשה ערוה, שנאמר (ישעיה מז, ב) 'גלי שוק עברי נהרות', וכתיב תגל ערותך וגם תראה חרפתך". ופרש"י "ערוה – להסתכל, וכן באשתו לק"ש". עכ"ל.
והרשב"א כתב: "קמ"ל דשוק באשה מקום צנוע וערוה הוא ואפילו לגבי בעלה אף על פי שאינו מקום צנוע באיש", עכ"ל. ורצונו לומר דחז"ל השמיעו לנו בדין זה של 'שוק באשה ערוה' דהשוק נחשב ערוה בעצם ומחויב בהצנעה ואינו תלוי במנהג המקומות כדמצינו לגבי כפות הרגליים והידיים, והוא נחשב ערוה אפילו לגבי בעלה דאסור לומר כנגדו דברים שבקדושה.
וכן הוא ב"ספר חסידים" (סימן קי) "שער באשה ערוה לגלות, וכל האמור בשיר השירים כגון בטנך ערימת חיטים שוקיו עמודי שש וגו' כל שדרך לכסות ערוה לאשה לגלות".
דין 'שוק באשה ערוה'- נפק"מ למעשה
מבואר בפוסקים דמדין זה דשוק באשה ערוה עולה כי שוק האשה נחשב ערוה בעצם והאשה חייבת להצניעו מעיקר הדין {10}, ואסור לומר כנגדו דברים שבקדושה וברכה כנגדו נחשבת כברכה לבטלה{11}, וראיה בעלמא אפילו בלי כוונה להנות אסורה בשוק האשה כדין כל מקום המוגדר כערוה {12}.
דין "שוק באשה ערוה" אינו תלוי במנהג המקומות
מתוך הסוגיא (ברכות כד. והראשונים שם) עולה שאברים שאינם קרויים ערוה כמו: כפות הידים, כפות הרגליים והפנים דינם משתנה ע"פ מנהג המקומות, והיינו דהיכא דאין הדרך באותו מקום לכסותם אזי אין הם נכללים בדין "טפח באשה ערוה". לעומת זאת לשוק חז"ל קראו ערוה לכן אינו תלוי במנהג המקומות. וכן כתב האליה רבה (עה, א.) בשם הרוקח (סי' שכ"ד), דשוק באשה ערוה אפילו במקום שיש מנהג ללכת בשוק מגולה, וכן כתב ה"צמח צדק" (אבן העזר סימן קלט) בלשון תימה וז"ל "...אם ינהגו לגלות שוקן בימי הקיץ זמן החום יהיה מותר שהרי נהגו כן?! ישתקע הדבר ולא יאמר דכיון שהוא ערוה לא מהני (מועיל) מנהג. ומנהג כזה הוא אותיות גהינם כמ"ש כה"ג בשל"ה", עכ"ל.
וכן כתב ה"חיי אדם" (כלל ד סעי' ב), וז"ל: "אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין בכך כדרך הפרוצות אסור". וכן מבואר להדיא בחזו"א או"ח סט"ז דכיון דהחשיבו חז"ל את שוק האשה כערוה שוב לא שייך בזה שינוי ע"פ מנהגי המקומות ,{13} וכן הוא ב"משנה ברורה" (סימן עה ס"ק ב) וז"ל: "אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור", (וכן בס"ק י): "ודע עוד, דאפילו אם דרך אשה זו וחברותיה באותו מקום לילך בגלוי הראש בשוק כדרך הפרוצות, אסור, וכמו לעניין גילוי שוקה דאסור בכל גווני" והיינו דלעולם גילוי השוק חשיב פריצות בעצם ולא יועיל בזה מנהג.