פרק א' - מנהג בנות ישראל בדורות קודמים · צניעות מתרנגול
בעירובין ק: איתא שהתרנגול מפייס לתרנגולת, ואומר לה, זבינא לך זוגא (מעיל, וכדפרש"י שם - מלבוש שקורין קוט"ה)דמטי ליך, עד כרעיך, וגי' ר"ח עד דמטו, מאוניך, עד לארעא (עד לארץ) עכ"ל, (וכן שם ב"עץ יוסף" בשם "תורת חיים" גריס נמי כן) וכתב עוד שם בשם ת"ח הנ"ל מבאר דלהכי נתן הקב"ה טבע לתרנגלו שיפשוט כנפיו, עד לארץ לרמוז לנו כאילו אמר לה זבינא לך זוגא (מעיל) שיגיע עד לארץ עכ"ל... ולגי' הגמרא שלפנינו עד כרעיך, היינו עד רגליך, מ"ש ערוך (ע' כרע א'), והיעב"ץ (בסידורו דף קנ"ט בפרק ו' אות ז') כתב וז"ל: "למדנו דרך ארץ מתרנגול... דא"ל זבינא לך זוגא דמטי ליך עד כרעיך. רומז למלבוש של צניעות שכל גופה מתכסה בו" עכ"ל.