אור ברסלב
קומץ המנחה חלק א › פרק קיג

קומץ המנחה· רבי צדוק הכהן רבינוביץ

חלק א · פרק קיג

פרק קיב

וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם, מתחלה אמר תרנה שהי' דעתו להשתקע שם וידע שיהיה לגוי גדול ויקרא הארץ על שמו ארץ ישראל ולא ארץ בני קדם, אבל משהובטח והשיבותיך אל האדמה אמר ארצה בני קדם. ולכך וישא רגליו בזריזות. דאיתא (ברכות ה') אסור לרוץ ביציאה מבית הכנסת דנראה כנפטר מהעול אבל אם דעתו לחזור מותר דמזדרז כדי שיוכל לחזור תיכף וכן כשהלך יעקב מא"י מתחלה לא הלך בזריזות מה שאין כן כשהובטח לשוב וחשב תיכף לכך רץ כדי לשוב תיכף, או יאמר דאסור לפסוע פסיעה גסה רק לדבר מצוה מותר ויעקב הלך לישא ובני נח נצטוו על פ"ו. אך יעקב הוחזק במשפחת עיקרין לרבי דבתרי זימני הוי חזקה ולהם נעשה נס ומי יודע אם יעשה לו נס לכך כשהובטח והיה זרעך כעפר הארץ אז וישא רגליו:

תוכן העניינים

קומץ המנחה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה