אור ברסלב
קול הרמז קדשים ערכין › פרק ז משנה א

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

ערכין · פרק ז משנה א

פרק ו משנה ה

הרע"ב ד"ה זרע וכו' - במפולת יד וכו'. ולא ממפולת שוורים. ופי' רש"י (כה,א), במפולת יד, שזורעין ביד. ולא מפולת שוורים, שהיו רגילים לתת שקין מלאים זרע על השוורים ומנקבים השקים מתחתיהן נקבים רחבים ומוליכין אותן על פי המחרישה והזרע נופל וגדולה קרקע המקבלת כור זרע במפולת יד שאינו עבה מקרקע המקבלת כור זרע במפולת שוורים שהיא עבה, ע"כ:

תי"ט ד"ה פחות וכו'. פי' דאין לומר דאין מקדישין ירצה לומר שאם הקדישו אינה מקודשת, דמה שכתב הר"ב עצה טובה, כך פי' רש"י. ומיהו היינו לפי מ"ש לקמן משנה ד' פרק ח' גבי רבי אלעזר בן עזריה דחייב אדם שיהא חס על נכסיו, דכתב דאין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה דאמר דאין אדם רשאי להחרים כל נכסיו משום דחייב לחוס על נכסיו, אבל לפי מה שכתב הרמב"ם סוף הלכות ערכין (פ"ח הי"ג) וז"ל, לעולם לא יקדיש אדם ולא יחרים כל נכסיו והעושה כן עובר על דעת הכתוב וכו', נראה דפסק כרבי אלעזר בן עזריה. ולפי זה אין מקדישין, ירצה לומר דאיסור הוא. ומיהו יש לחלק בין מקדיש כל נכסיו למקדיש חלק מהם, ולפיכך כתב הרמב"ם בפרק ד' ה"ט מהלכות ערכין, אין ראוי לאדם להקדיש שדהו לפני היובל בפחות משתי שנים, ולא כתב ואסור:

ד"ה אבל וכו' - נקט דמקדשא וכו'. ואם תאמר בריש פירקין נמי נימא דאין מקדישין לאו דוקא, משום דטעמא דאין מקדישין הוא משום דאין גואלין פחות משתי שנים. וי"ל דהכא דוקא שייך למימר דלאו דוקא [נקט] מקדשא משום דקיימינן בחושב חדשים דהיינו דוקא בזמן הגאולה, מה שאין כן בריש פירקין, ודוק:

ד"ה בשעת וכו' - נוהג וכו'. והכי גרסינן בילקוט (ויקרא כז,טז רמז תרעז ד"ה ויסף) בפי' המקדיש את שדהו בשעה שהיובל נוהג:

בשעת היובל וכו'. כן כתב תוס' בקידושין דף ס"א א' (ד"ה המקדיש): לפי שיכול וכו'. קשה לי דמי יערבנו שיחיה ארבעים ושש שנה מתחלת היובל עד שלש שנים לפניו. ולי נראה דבשלמא עצה טובה דמתניתין אינה נראית שהיא נגד דעת התורה אלא הוא ענין הנלמד ממה שכתוב בה דהיינו הגירוע שאינו בפחות משתי שנים שלימות, אבל שלא להקדש שנה ראשונה נראה נגד הכתוב ואם משנת היובל:

ד"ה היו שם וכו' - דלמאי נ"מ וכו'. בפרק בית כור (ב"ב קג,א) איתא נמי האי סוגיא דהכא, ופריך לקדשו באפי נפשייהו, ופי' רשב"ם וז"ל, שכשירצה יפדה אותן הנקעין בפני עצמן לפי חשבון בית זרע חומר שעורים וכו' ואמאי קתני אין נמדדין עמה דמשמע כלל וכלל אינן בקדושת תורת שדה אחוזה אלא קדושת דמים לפדות בשוויהן, ע"כ. ואהא משני דמיירי במלאים מים ומשום הכי נפדין בשווין, אבל כשאינם מלאים אז מודינן לך דלקדשו באפי נפשייהו כדקא סלקא דעתך מעיקרא, משום דראויים קצת לזריעה, והן הם דברי הר"ב, הואיל וחזו למידי, פי' למידי דזריעה. ואם כן קשה לי דמאי אולמיה דפי' רש"י מפי' רשב"ם דהתם, וכל שכן דפי' רש"י דהכא לא עולה יפה, חדא דבגמרא לא נחית לגאולה אלא לקדושה, ועוד דמה שפי' רש"י בכאן ולפרקו נמי לפי חשבון חמישים, אין סברא לומר דרוחב פי הנקעים ימדד כאילו היה קרקע שוה וישר, דאם כן מאי פריך לקדשו באנפי נפשייהו הוה ליה לאקשויי אמאי אין נמדדין עמה. וגם זו קושיא על הראב"ד (פ"ד הי"ד), דסבר דנמדדין עמה אם אינן מלאים מים, שהרי המקשן לא ס"ד דמלאים מים ואפילו הכי פריך לקדשו באנפי נפשייהו, והתרצן משני דאי לא הוה מלא מים אין הכי נמי דלקדשו באפי נפשייהו, ועוד דיכול להיות הנאה להקדשו שימלא הנקעים עפר ויהיה קרקע יפה:

ביאר שם וכו'. נמדדין בפני עצמם:

אלא דאף וכו'. קשה לי דאם כן מה הועיל בהגהתו בדברי הר"ב כיון דמכל מקום אינו ניצול מן הקושיא שיש על הרמב"ם:

וזה דחו וכו'. גברא גברא קא רמי. וי"ל דלהרמב"ם גרע דמה שזה נקע מלא מים, דשאני מבור דעשוי לשתיה, ואם כן נקע זו גרע טובא. תדע דמאי דתנן בבבא בתרא גבי מוכר בית כור אין נמדדין, כתב הרמב"ם בפרק כ"ח ה"א דהלכות מכירה שהם ללוקח בלא דמים, דלא חשיבי ממון: פי' רש"י וכו'. וכן כתב בברכת הזבח (לדכ"ה ע"א), שדברי רש"י דקדושין סותרים מה שפי' בערכין, ששם כתב כנז"ל (ערכין כה,א ד"ה וליקדשו) דמה הנאה יש במה שאין נמדדין עמה וכו'. אבל הוסיף לפרש מה שכתב הרמב"ם בחיבורו (הל' ערכין פ"ד הי"ד), ומחשבין להם מה שראוי להם, דהיינו כפי' רש"י דקדושין ור"ל קרקעות הנקעים ולא המדרון, ובזה הציל את הרמב"ם מהשגת הראב"ד, ולפי זה הכסף משנה אישמיטתיה פי' רש"י דקדושין דאי הוה שמיע ליה הוה מפרש כן דברי הרמב"ם בחיבורו, וכדכתב בברכת הזבח, וכן כתב בעל לחם משנה פרק ז' ה"ה מהלכות אישות, עיין שם. ותמיהני על התי"ט שידע פי' רש"י דקדושין איך לא פירש כמו שכתב הרמב"ם כמ"ש לחם משנה וברכת הזבח, אלא שהניחו בקושיות הרשב"ם והתוס' דריש פרק ז' דבבא בתרא, בשלמא הכסף משנה פירש מה שראוי להם דקאמר הרמב"ם דהיינו שישימום כפי שווין, וכדמוכח ממ"ש בפירוש כנז"ל דכתב ופוסק לה דמים בפני עצמה, והכסף משנה הבין דברי הפירוש והחיבור בשוה וכמו שהבין התי"ט לעיל, אבל על התי"ט לבדו תלונותי שידע דברי רש"י דקדושין ולא פירש לדברי הרמב"ם כמו שפירש בברכת הזבח:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה