אור ברסלב
קול הרמז קדשים ערכין › פרק ד משנה ד

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

ערכין · פרק ד משנה ד

פרק ד משנה ג

הרע"ב ד"ה יום וכו' - לפחות מבן וכו'. לא דק דהא אפילו בן שלשים אין לו ערך עד שיהיה בן חודש ויום אחד, וכמו שיבוא בסמוך

משם הכסף משנה:

תי"ט ד"ה נותן וכו' - כערכך וכו'. והכי תניא בברייתא בגמרא (יח,א). ונראה לי דאין כאן תמיהה שהרי גם גרעון כסף בכלל ערך הוא,

וכמו שאמר הכתוב (כז,יח) וחשב לו הכהן את הכסף, וכההיא דתנן (פ"ז מ"א) הקדש מחשב חדשים:

ד"ה בין וכו'. אבל לשון המשנה בין להקל בין להחמיר לא משמע הכי, ואפשר דקרי להחמיר שצריך ליתן ערכו מיד קודם שיבוא יום של אחריו כדי שיראה שהוא כלמטה הימנו:

ד"ה רבי אליעזר אומר וכו' - ושמא דריש וכו'. והוה ליה כהא דגמרא (בכורות לב,א ועוד) ושב הכהן ובא הכהן, זו היא שיבה זו היא ביאה, ודוק:

עכ"ל הכסף משנה וכו'. קצר התי"ט במקום שהיה צריך להאריך, כי ז"ל הכסף משנה הנמשך אחר האמור כאן, ולרבנן דפליגי ארבי אליעזר אף על גב דלא דרשי גזרה שוה מכל מקום מדאשכחן בחד דוכתא מבן חודש ומעלה גילוי מלתא היא אבל היכא דכתיב מבן חודש דהוי בן חודש ויום אחד אי נמי מדכתיב בערכין בפרשת בחוקותי ואם מבן חודש דמשמע שיהיה בן חודש שלם דהיינו שיהא בן חודש ויום אחד, ע"כ. הא קמן דלא כיון הכסף משנה אלא לבן חודש דערכין דלית ביה מעלה ומנא לן שיהא בן חודש ויום אחד, ולכך מייתי ליה בין מטעם גילוי מלתא בין ממשמעות מלת מבן חודש. ומעתה אזדא ליה סברת התי"ט שכתב דומעלה חד יומא משמע שהרי בן חודש דערכין אין בו ומעלה, וגם לא נלמד מגזרה שוה דשנה שנה וצריך לו לימוד בפני עצמו. ואף מכאן תשובה על הרב לחם משנה דגם הוא השיג על הכסף משנה ריש הלכות ערכין, ואמר דכיון דאית לן גזרה שוה דשנה שנה ידענו שבכולם הוי יום אחד אחרי כן, ע"כ. איברא דהשגת הלחם משנה כוללת אכל מאי דאמר התם הכסף משנה דבדין בן חמש ויום אחד כתב דכ"ש שבן חודש צריך שיהא לו עוד יום אחד דהוא הדין לשנים, ואהא משיג הלחם משנה שפיר דלשנים אית גזרה שוה דשנה שנה, ולא צריכין לדמות הכל לחודש ויום אחד, מכל מקום אין השגתו השגה כוללת לבן חודש דביה צריכין לדברי הכסף משנה:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה