קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
ערכין · פרק ב משנה ג
הרע"ב ד"ה ולא וכו' - טעמא. ומדרך הסברא י"ל שכך היה ראוי לפי ערך נעימות הזמר:
ד"ה לא היה וכו' - היו מחלילים וכו'. מחללים כן כתב ברש"י (י,א במתני'), וצריך לומר מחללים ופסוק הוא במלכים א א,מ:
תי"ט ד"ה אבוב וכו'. כתב הרמב"ם בפרק ג' ה"ה מהלכות כלי המקדש וז"ל, והחלילים שהיו מנגנים בהם היה אבוב שלהם של קנה, ע"כ. משמע דחליל אינו אבוב. ובגמרא (י,ב) אמרינן היינו חליל היינו אבוב. דנראה דס"ל דשם העצם של כלי זמר זה הוא חליל, וכנזכר בכמה מקומות במשנה בפ"ג מ"ד דבכורים ובפ"ה מ"א דסוכה, אלא שהאבוב דהיינו הקנה שבראש החליל היה נקרא בתואר חליל, משום (י,ב) דחלי קליה, פי' רש"י מתוק, אבל שם העצם שלו הוא אבוב: