קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
נגעים · פרק ה משנה ב
הרע"ב ד"ה וחזר הפשיון וכו' - פעמים וכו'. [הגה וא"ל הא תני ברישא כשהוחלט בשער לבן וכו' וחזר שער לבן וכן במחיה, אף על גב דלפעמים שיהא טהור כשהמחיה יותר משתי שערות, משום דכשהוחלט בשער לבן שפיר קאמר וכן במחיה, דשניהם שוים בשעורן דמיעוט שיער לבן שתים ושיעור המחיה נמי כשתי שערות ושניהם בפנים, ואם כן הוה ליה כאילו אמר הלך שיער לבן וחזר שיער לבן וכן במחיה, באופן שהוא דומה לשיער לבן, וככ"ל מה שאין כן בסיפא כשהוחלט בפסיון והלך וכו', לא יוכל למתניה וכן במחיה משום דפסיון מבחוץ ומחיה מבפנים ובשיעורן נמי אינם שוים, ואם היה רוצה למתני מחיה בהכרח צריך לומר ובמחיה כמו דתני ברישא ובפסיון ולא תני וכן בפסיון מטעמי כנ"ל, ועיין בכללי הש"ס דכל היכי דתני וכן צריך לומר דומה לשלפניו, לכן לא תני כלל ובמחיה משום דמחיה לפעמים טהור אף על גב דשיער לבן נמי בפנים ותני וכן שיער לבן, כבר תירץ מהר"ם דמיירי ששיער לבן עומד בפנים ושוכב חוצה לו במקום שהיה שם הפשיון, ועיין בהתי"ט. ובזה יוסר תמיהתו מה שתמה על הר"ש ועל מהר"ם כי שניהם כאחד טובים ולדבר אחד נתכוונו, כי מה שתירץ הר"ש אין זה טעם אחר ממה שהתיר הר"ב כ"א לתרץ קושייתו הנזכרת לעיל, ומה שלא פירש בשיער לבן הניח מקום למהר"ם להתגדר ודוק: