אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק י משנה ד

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק י משנה ד

פרק י משנה ג

בקנים ובקליחות. ז"ל הרמב"ם בפירושו, וחכמים אומרים שלא יגישו אותן באש קודם שידוש אותן לפי שהוא מתלחלח ובשעת הדישה יתפרד ויפסד, ע"כ. ויש להקשות למה לא הביא מ"ש הגמרא (סו,ב) והזכירה הר"ב, דאין קלי אלא ע"י דבר אחר. וי"ל דאף רבי מאיר סובר שאחר כך היו קולין אותו באבוב כדי שיתקשה ויוכל להטחן, שבודאי בהבהוב לחוד לא היה ראוי לטחינה, ומכח זה אמר רבי מאיר דלא היה צריך הכתוב לומר קלוי כי מעצמנו נדעהו, אלא על כרחך שצריך לומר דקלוי דאמר קרא הוא עודו בשיבוליו, וז"ש לקיים מצות קלי. וחכמים אומרים דאי אפשר לומר כן שהרי יתלחלח ויפסד, אלא מה תלמוד לומר אביב קלוי, שיקצרוהו רך עד שיצטרך לקלותו, דאי לאו הכי הייתי אומר שיביאוהו ממקום רחוק שיתקשה עד שיהיה ראוי להטחן ולא נצריכנו לקלוי, קמ"ל. ועוד י"ל דאיצטריך לומר קלוי באש כדי שלא יקלוהו בתנור, כי זהו דרך הארץ כמו דאמרינן בקמחא דאבישונא, אלא צונו ה' שיעשה ע"י כלי שבזה עדיין הוא רך בקצת, כי לכן ישטחוהו בעזרה שהרוח המנשבת בו תקשנו עוד. ויתר על כן יש קיום מצות קלוי באש בכלי מנוקב כדלקמן, ועל דרך דאמרינן בצלי אש דפסח, דעל אסכלה מנוקבת נקרא צלי אש כמ"ש הרמב"ם בהל' קרבן פסח פ"ח ה"ט:

שולט. ובזה היו מקיימים (ויקרא ב,יד) קלוי באש:

לחייב בחלה. אע"ג דפטורו מן המעשר קודם לחיובו בחלה, הקדים של החלה להסמיכו אל ונאכל לכל אדם:

בחלה. לא מבעיא בחלה אלא אפילו במעשרות:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה