אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק ה משנה ו

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק ה משנה ו

פרק ה משנה ה

לוג. אע"ג דאשמו קדים בקרא (ויקרא יד,יד) ללוג בשמן, מ"מ הקדים התנא את הלוג מפני חשיבותו, שהיה מזה ממנו שבע פעמים לפני ה' וגם על ראש המטהר מה שאין כן בדם האשם:

וחזה. אע"ג דבפסוק דמייתי הר"ב (ויקרא י,טו) קדם שוק לחזה, מ"מ תנא הקדים חזה לשוק, כי כן הוא קודם במצותו בפרשת צו (ז,ל). ועוד י"ל כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפרשת שמיני (י,טו), שאעפ"י שחזה ושוק שוים בתנופה והרמה בכל זאת נותן הפסוק תרומה לשוק, מפני שבאיל המילואים השוק היה תרומה לה' שהוקטר לגבוה, אבל החזה לא היה בו כי אם תנופה שהרי למשה היה למנה, ואחר כך רצה ה' ששניהם גם השוק יהיה לכהן, ולכן התנא שונה תמיד חזה ושוק, כלומר לא מבעיא חזה שמתחילה נאכל למשה אלא אפילו השוק יהיה לו:

(שמות כט,כז) אשר וגו'. הא דמייתי קרא, הוא ללמד שמוליך ומביא קודם למעלה ומוריד. אי נמי ללמדנו שמאיל המילואים ילפינן כדכתב

הר"ב, והענין שהכתוב (שם) אומר, וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם, ותרגם אונקלוס, דאתרם ודאתפרש, שמפרש להורם מלשון תרומה, וכדתנן (זבחים פ"ה מ"ו), המורם מהם, ותנא דידן קמ"ל דהורם לשון רוממות, דהיינו מעלה. ובהכי דייק קרא דנקט לשון יחיד, משום דקאי לחזה בלבד שבו נעשית התנופה ולא בשוק, ואי כתרגום אנקלוס הו"ל למימר הונפו והורמו:

הרע"ב ד"ה בישראל כו' - בגמרא וכו'. לתוס' (סא,ב ד"ה בישראל), ה"ג בגמרא, אמר רב יהודה הכי קאמר אחד אנשים ואחד נשים ואחד

גוים קרבנן טעון תנופה ותנופה עצמה בישראל אבל לא בידי נשים ולא בידי גוים, ע"כ. ובהכי דייק לישנא דאחרים, לאתויי גוים, ואע"ג דבמתני' לא תני גוים, כיון דתני נשים הוא הדין גוים, דמפסוק אחד אימעוט, בני ישראל מניפין אבל לא נשים ולא גוים, ובזה ניחא מאי דאמר רב יהודה הכי קאמר ולא מחסר מתניתין:

תי"ט ד"ה על וכו' - על ממש וכו'. ואפילו הכי תני על בלישנא דקרא, משום דאיכא פלוגתא דתנאי (סב,א) ותנא לא מיירי בפלוגתא:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה