קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
מנחות · פרק ג משנה ב
הרע"ב ד"ה לא פתת וכו' - לכל המנחות וכו'. בתורת כהנים (פי"ב מ"ח) מרבה לה מדכתיב (ויקרא ב,ו) פתות אותה פתים מנחה, דמנחה זה מיותרת היא, אלא לרבות שאר מנחות לפתיתה:
ד"ה פתיתים וכו' - גדולות וכו'. אי נמי שפתתה יותר מדאי, ש"ס (יח,ב וברש"י ד"ה שריבה). וגם הרמב"ם כתב שני הפירושים בפי"ג ה"י ממעשה הקרבנות וז"ל, ואם הגדיל הפתיתים או הקטין אותם כשרים:
ומבדיל וכו'. עיין בפ"ו משנה ד':
תי"ט ד"ה לא יצק וכו' - וכסדר וכו'. עיין מה שכתבתי פי"ד דזבחים מ"ג (ד"ה המולח):
ד"ה לא פתת וכו' - שינה עליו וכו'. מלבד מ"ש בשם ברכת הזבח עוד נראה לי דגם קמיצה שנה בה בפרשת צו דכתיב (ו,ח) והרים ממנו בקומצו, ועל מאי דאמרינן (יט,א), כל מקום שהחזיר הכתוב וכו', פי' רש"י וז"ל, שהחזיר, בצו את אהרן מה שכבר אמור בויקרא, ע"כ. ושם בצו כתיב (ו,ז) וזאת תורת המנחה, והיינו ממש מאי דאמרינן שהחזיר ושנה בתורת מנחה:
ולא מצאתי וכו'. הרב בעל ברכת הזבח (לדי"ח ע"א) תמה עליו, דהא בפ"ו מ"ד תנן, וכל שאין בהן קמיצה אין בהן פתיתה, אבל כשיש בה קמיצה אין צריך לקמוץ בכדי פתיתה, ע"כ. ומעתה מ"ש הר"ב אם לא פתת אלא כדי קמיצה, ר"ל של הקמיצה עצמה היא הפתיתה. וגם בזה הלכה לה הקושיה השניה דה"ק הגמרא (יח,ב), כיון דלא פתת כשרה א"כ הכל כשר בין לא פתת פתים מרובות וכו':
ד"ה והן וכו' - לא הבינותי וכו'. עיין בספר ברכת הזבח (דף צ"ד ע"א)[לדכ"ב ע"א תוס' ד"ה והן]: