אור ברסלב
קול הרמז קדשים חולין › פרק יב משנה ה

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

חולין · פרק יב משנה ה

פרק יב משנה ג

תי"ט ד"ה אפילו וכו' - גדול וכו'. ויש להקשות דאם כן ליתני אפילו לטהר את היולדת, חדא דמצויה טפי, ועוד דאית בה נמי שלום איש ואשתו דמשום הכי היא מביאה קנה לכפרת מה שקפצה ונשבעה, וכל שכן דטפי שייך שלום בין איש לאשתו ביולדת מבמצורע, דבמצורע הקלקול באיש וביולדת הוא בנקבה והוי טפי דומיא דסוטה. וי"ל דנקט מצורע משום דיכול להטהר ובקיום מצות שילוח דהיינו שיקח האם לשלחה על פני השדה ביום טהרתו, מה שאין כן ביולדת דצריכה לשחטו ותבטל מצות השילוח לגמרי. ובהא ניחא נמי דקשה דפסיק ותני דהיא מצוה קלה כאיסר, דאטו מי לא עסקינן אפילו באווזים ותרנגולים דקננו בפרדס דחשיבו, אלא דאי הוו להו אפילו יונים לא יטלם לטהר בם המצורע לומר אפשר שלא בדרור והקל וחומר נמשך יפה מהנזכר קודם, ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר, דודאי אם האדם נטל האם לשלח לשם מצות טהרת המצורע יהיה דוקא בצפור קטנה שהיא כאיסר ואפילו הכי הפליג ה' בשכרה כדי שיקיים אותה מצוה לבדה וכו', וטעם זה הוא מפני שלכל מצוה יש סוד בפני עצמו ואין לבטל זו מפני זו:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה