קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
חולין · פרק יב משנה א
נוהג. הקשו תוס' (קלט,ב ד"ה שכסוי), דליתני נמי שכיסוי הדם נוהג בזכרים ובנקבות ושלוח הקן אינו נוהג אלא בנקבות, ולא תירצו. ומהר"י חאגיז [תירץ] ז"ל, דאפשר משום דרבי אליעזר (מ"ב) מחייב בקורא זכר. ולא נראה שהרי רבי אליעזר מודה בכל שאר הזכרים. אבל נראה דתנא ושייר דשייר צריכין לאמן:
אווזין. הר"ן (במתני') כתב בשם התוס' (קלט,א ד"ה כיון), דאווזין ותרנגולין [של חולין] שמרדו [בבעליהן] והלכו להם הוו הפקר והמחזיק בהם זכה דהא הכא אי לאו משום טעמא דגזא דרחמנא הוה פקעה קדושתייהו, ע"כ. ובהא דייק תנא דלא תני העופות שקננו בפרדס אלא אווזים ותרנגולים שסתמם משל בעלים הם:
תי"ט ד"ה אבל וכו' (דברים כב,ז) - שלח וכו'. נראה לי דעיקר הלימוד הוא מואת הבנים תקח לך, במותרים לך, יצאו מוקדשים. ואהא סמכא האי דרשה דבמי שאתה מצווה לשלח, אבל קרא דשלח גופיה איצטריך לכמה דרשות דלקמן. ומשום הכי מייתי קרא לקמן משנה ג', לאשמועינן דקרא לההיא אתא. אחר כך מצאתי שהרמב"ם פרק י"ג ה"כ דהלכות שחיטה כתב, ואת הבנים תקח לך ואלו אינם שלך: