קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
חולין · פרק ו משנה א
כסוי. עיין בריש פ"ט קשירות פרקים אלו זה אחר זה, ואע"ג דכיסוי הדם (ויקרא יז,יג) קדם לאותו ואת בנו (שם כב,כח) בקרא, י"ל דתנא הקדים אותו ואת בנו, חדא משום דנפישי מיליה, ועוד משום דשחיטה סתם קודמת לכיסוי הדם, ומהאי טעמא תנן גיד הנשה בתר כולהו, משום דאיסוריה באכילה דבתר שחיטה וכיסוי הדם:
בפני. אף כאן י"ל כדאמרן לעיל, דמצוה זו כתבוה אצל שחוטי חוץ, וסד"א דדוקא בפני הבית. ומ"ש הר"ב דתנייה אגב, לא נראה דתינח לעיל דתנן בחולין ובמוקדשין אפשר לומר כן, אבל כאן תנן לא במוקדשין: במזומן. משום דקרא כתיב (שם יז,יג) אשר יצוד, ס"ד שיהיה כשאינו מזומן, קמ"ל דאפילו במזומן, וכדהביא התי"ט בסמוך: