קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק יג משנה ו
בחוץ. שכל אחד מהם ראוי לבוא בפנים. ונראה לי דאי תני הקומץ והלבונה הו"א דהכא פליגי רבנן משום דכל אחד מהן מתיר משונה וכולל לכל המנחה, אבל שני בזיכין דהם מין אחד הוו להו כשני חצאי מתיר ואימא דרבנן מודו לרבי אליעזר, ואי אמר שני בזיכין בהא אמר רבי אליעזר אבל בקומץ ולבונה אימא דמודה, קמ"ל:
תי"ט ד"ה הזורק וכו' - ולא פליג ר"א וכו'. ומפני כך תנן מקצת דמים, לאשמועינן דאפילו רבי אליעזר מודה:
ד"ה רבי אליעזר וכו' - ותמיהני וכו'. תמה אני על תמיהתו, דהא קי"ל דאין מלקין אלא אם כן מתרין, ואיך יתרו במה שלא כתוב בתורה אלא שהוא מהלכה למשה מסיני, ואי איתא מאי דבעינן בכל מקום עונש שמענו אזהרה מנין, ואמאי בעינן כתיבת האזהרה, אלא ודאי דכל דלא כתיב לא מלקין עליה: