קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק יג משנה ב
טימאהו. ומה לי נטמא על ידו כשנגע בו או נטמא ע"י דבר אחר
שטמאוהו, כך פי' רש"י (במתני'):
תי"ט ד"ה רבי יוסי הגלילי וכו' - איסור וכו'. ומיד נאסר עליו הבשר בכרת, ואעפ"י שנטמא אח"כ לא פקע איסורא מיניה. ובהכי דייקא שאמר רבי יוסי הגלילי טמא שאכל טהור חייב, לגלות טעם סברתו, אבל רבנן לא הבינוהו מתחילה כמ"ש התוס' (חולין קא,א ד"ה בנטמא) שהזכיר התי"ט בסמוך:
ד"ה שאינו וכו'. פי' במי שיכול להפריח הטומאה ממנו שיכול להטהר מטומאתו, לאפוקי טומאת בשר שאין טומאתו פורחת ממנו לעולם בעודו בשר, כן דרשו בתורת כהנים פרשת צו (ז,כ פי"ד סי' קלא):