קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק י משנה א
התמידים. בלשון רבים, לכלול תמיד דחול למוסף ראש חדש ודשבת לשל שבת, דלא תימא דשל שבת קודש הוא. ולפי מ"ש התוס' פ"ד דמנחות (מט,ב ד"ה תלמוד) והביאו התי"ט שם מ"ד (ד"ה התמידין), דהכא מיירי דוקא בקדימת הדמים, אבל לקדימת הקטרת האימורים איכא קרא אחריתי דוערך עליה העולה, נראה לי דקדימת הדמים מעכב ולא דשל האמורים, כדתנן התם התמידין אינם מעכבין את המוספין, אבל דשל הדמים חמירא דהיא עיקר הכפרה, וקרא כתיב (במדבר כח,כג) תעשו את אלה, דמשמע לעכב, דאי לא תימא הכי תרי קראי למה לי, ומשום הכי טרח תנא ואייתי קרא הכא ולא התם:
מלבד. לאפוקי נ"א (עי' בשנויי נוסחאות) מלבד עולת החדש, כ"מ: הרע"ב ד"ה כל וכו' - בתדירות וכו'. דאי לא תימא הכי הוא אמינא דעולת הבקר תקדים מפני שמצותה בבקר, קמ"ל דאינה כן אלא מפני שיש לה מעלת התמידות: