קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק ח משנה ז
תי"ט ד"ה נתערב וכו' - גזרינן וכו'. למ"ד (עט,ב) דפליגי בגוזרין, זה לפי' התוס' (ד"ה הכי גרסינן), אבל לפי מסקנת הר"ב, חולין לא שכיחי ותמצית שכיח, ועיין מ"ש לקמן:
ד"ה רבי אליעזר וכו' - קשה וכו'. לא קשיא מידי, שהר"ב מפרש מתני' דלא כרב זביד דאסיק בקושיא וכדכתב התי"ט בסוף דבור זה, אלא הפירוש הוא כדרב פפא דאמר דכו"ע גוזרין, ולכן הקדים בת"ק ואמר דגוזרין דלמא אתי וכו', דוק שלא אמר הר"ב דסבר דגזרינן דאז הו"ל כרב זביד, אלא אמר דגוזרין, פי' כו"ע ס"ל הכי, וחשב ת"ק דרבי אליעזר לא יחלוק כיון דאמר דההיא מודינא נמי דגזרינן, אבל הכא הו"ל כדם חולין דלא שכיחא, וצ"ל ת"ק סבר דשכיח והלכך גזרינן לא רבה אטו רבה, דהוי כבעיניה דרובו ככולו, באופן שהר"ב לא נייד מדרב פפא, וז"ל הש"ס, רב פפא אמר דכולי עלמא גוזרין וכו', ע"כ. ולכן צריך הר"ב לפרש תחילה ענין הגזירה שהוא עיקר טעם של ת"ק, ושיש בו די לפסול אלו הדמים, ולולי סברת רבי אליעזר לא היה צריך להוסיף טעם השכיח: