קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק ד משנה ד
עולת העוף. דוק דלא פרט התנא אלא כל הפרטים הצריכים איזה לימוד מן הפסוק, וכדכתב הר"ב בכל אחד ואחד, אבל שאר קדשי קדשים או קדשים קלים כבר נכללו בכלל דסיפא דמתניתין דלעיל, ועולת העוף קמ"ל דאין לו הנאה בנוצתו:
הנשרפין. עיין מה שכתבתי בפ"ה מ"ב:
תי"ט ד"ה פרים וכו' - המתירו וכו'. ר"ל שדוקא לאכילת מזבח או לאדם הוא שנקרא מתיר, והוא טעם דמסתבר ולא הוצרך לשנותו אלא
לאפוקי מדרבי שמעון, ואין מקום לדיוק התי"ט: