קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק ד משנה ב
תי"ט ד"ה שאם וכו' - נכונה. המתין עד כאן מפני שכאן נראה בהדיא שהר"ב גרס אם, אבל להכרח הגירסא יותר מוכרח מדלעיל, שכאן יכול להיות כך הגזרה שאם חסר אחת מן המתנות לפיכך וכו', ותהיה כוונת התנא לאשמועינן דלעיל פיגל וכאן פסל, אבל ברישא לא מצינן למימר כן, משום שארכו הדברים ובמחלוקת בית שמאי ובית הלל שבנתיים. ועוד יש הכרח כולל לגירסת הר"ב, שלמה נאמר שלא בא התנא להודיע גם כן חילוק שבין החיצון לפנים בענין הכפרה, אבל בגירסת הר"ב תרתי אשמועינן, חדא דלעיל כפר וכאן לא כפר, ושנית דלפיכך הנמשך: