קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
בכורות · פרק ט משנה ח
הרע"ב ד"ה מנאן אחת, - לשנים וכו'. והוא הדין אם יצאו שנים מהאמצעיים כאחד ומנאם אחת תשיעי ועשירי ודאי מקולקלים, אלא שאם יארע כן בשניים ראשונים יש תקנה למנות כולם זוג זוג מה שאין כן באמצעיים:
תי"ט ד"ה יצאו וכו' - אף על גב דאי אפשר וכו'. פי' ואי אפשר שלא יהיה אחד מהם עשירי. ויש לדקדק דמה בכך כיון שאינו נודע מי הוא העשירי איך יוכל להקריבו על גבי המזבח. ונראה לי דהא קמ"ל דלא אפשר אפילו על ידי תנאי, שיתנה ויאמר בשניהם אם זה היה הריני שוחטו לשם מעשר ואם לאו הרי הוא שלמים, משום דכתיב העשירי יהיה קדש וכנ"ל:
ד"ה ואחד עשר וכו' - קרבנו מן וכו'. לא הביא הפסוק כמו שכתוב, שנאמר (ויקרא ג,א) אם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב, שיש מלות יתרות לריבוי, ודוק: