קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
בכורות · פרק ו משנה ט
אמרו. אליבא דרש"י והר"ב דאמרי דלא אתפרש טעמא כשהתנוכים מובדלים דלא הוי מום, דנראה דאפכא מסתברא וכדכתב התי"ט,
משום הכי תנן אמרו חכמים ופי' אם קבלה נקבל:
הרע"ב ד"ה מעשה וכו' - דהוי מום וכו'. כדתנן בפרק ז' משנה ה', ומשום הכי לא תני התם לחי העליון עודף על התחתון וכו' אלא שפתו העליונה, משום דלא מיירי התם דוקא בעצם אלא אפילו בשפה: