אור ברסלב
קול הרמז קדשים בכורות › פרק ו משנה ו

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

בכורות · פרק ו משנה ו

פרק ו משנה ה

תי"ט ד"ה אין וכו' - חסורי מחסרא וכו'. טעם החסורי מחסרא הוא משום דאי אין לו אלא ביצה אחת אמרת הוי מומא אין לו כלל מבעיא,

ומשום הכי קאמר חסורי מחסרא. וקשה דילמא לא זו אף זו קתני, וכאן נראה דלא שייך לומר כמו שכתב התוס' פרק ב' דיומא דף כ"ג א' (ד"ה שתים), דמדקדקים כן משום דיש לו טעם מפורש דהא צריך לחסורי מתניתין. ונראה לי על דרך שכתב בעל יבין שמועה (ש"ג פ"ב ס"ד), דאף על גב דאורחיה דתנא למתניה זו אף זו היינו כשהבבא הראשונה יש בה צורך ללמדה אלא שהיא פשוטה מחמת בבא השניה, ולא תני תרוייהו בדרך זו אף זו, ואומר הכריתות שהתנא שמע לשון האחד וכתבה ושוב שמע מפי תנא אחר חידוש גדול יותר ואף על פי שהראשון אינו צריך לא רצה לסלקו, ואם כן בעל כרחו גם הראשון היה צריך מצד עצמו שאם לא כן למה כתבו בראשונה. והשתא ניחא מתניתין דלפירוש הסלקא דעתך אין לו ביצים ר"ל אין שום ביצה כלל, וזה פשוט מצד עצמו ואין צורך לכתבו ולכן מקשה שפיר:

ד"ה רבי עקיבא אומר וכו' - דס"ל דרבי ישמעאל וכו'. להרמב"ם ניחא דמצינן למימר הכי, אבל הר"ב כתב דרבי ישמעאל פליג אסיפא דתנא קמא ומודי ברישא. וי"ל דאיכא למימר דרבי עקיבא מפרש דברי תנא קמא, דמאי דקאמר שני כיסין וביצה אחת דהויא מום היינו כשמיעך ולא יצאת:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה