אור ברסלב
קול הרמז קדשים בכורות › פרק ב משנה ח

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

בכורות · פרק ב משנה ח

פרק ב משנה ז

שחליפיו. הכהן נוטל אחד מן הספקות פטור האחר מן המתנות דעשו את שאינו זוכה כזוכה, רש"י (יח,ב במתני'). והא דאצטריך למיהב טעמא בדרבי יוסי ולא בדרבי מאיר (וכמו שנז"ל בדברי הר"ב ד"ה וחייב במתנות), הטעם הוא לאפוקי טעמא אחריני דסלקא דעתך בגמרא (יח,א) דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה, להכי צריכים לטעמא דחליפין, ונפקא מינא לספק מעשר דפטור מן המתנות משום דלית חליפין ביד כהן, ואי הוה מטעם האחר הוה לן לחיוביה:

רבי מאיר מחייב וכו'. יש לדקדק למה לא מקשינן בגמרא רבי מאיר היינו תנא קמא כמו שטת הגמרא, דאי לעשותה מחלוקת ליתני וחייב במתנות כרבי מאיר. וי"ל כמ"ש בגמרא (יח,ב), מהו דתימא דרבי יוסי לדבריו דרבי מאיר קאמר ליה לדידי אפילו אין חליפין ביד כהן דאי מחייבת ליה במתנות אייתי ליה לידי גיזה ועבודה לדידך אודי לי מיהא היכא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה ואמר ליה רבי מאיר לא, ע"כ. ואם כן אי לא הדר ותני רבי מאיר מחייב הוה אמינא דהודה לרבי יוסי ומשום הכי חזר ושנה רבי מאיר מחייב וכדאמר בגמרא ואמר לו לא. ועוד י"ל דבגמרא משמע דאיכא תרי טעמי לחייב במתנות, חדא משום דאתי כהן בממה נפשך וכמו שכתב הר"ב לעיל, וחדא כדי שלא תשתכח תורת מתנות, ואיכא בינייהו ספק מעשר, דלטעמא קמא פטור דליכא ממה נפשך, ולטעמא אחרינא חייב דאיכא שכחת מתנות, ותנא קמא סבירא ליה האי טעמא וקמ"ל רבי יוסי דכיון דחליפיו ביד כהן ליכא חששא לשכחת מתנות דמידע ידעי דשייך ביה הכהן, ורבי מאיר מחייב מטעמא דממה נפשך:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה