קול הרמז נשים· רבי משה זכות
קידושין · פרק ב משנה ו
שלח. איתא במכילתין (נ,ב), דבאתרא דמקדשי ולבתר מסבלי חוששין לסבלונות. פי' באתרא דלא מסבלי קודם קדושין אם אחד שלח
סבלונות, חוששין שמא קידש תחילה או שמא הסבלונות שלחם לקדושין, וטעמא הוי משום דאין רוצים לסבל אלא כשתהיה אשתו, אבל הכא דקדמי קדושין שטעה בהם ומחשיבה לקדושין טובים, אפילו באתרא דמקדשי והדר מסבלי לא חיישינן, שהרי אנן סהדי שמחמת קדושין ראשונים שלח, הא דבמקום דליכא כי האי מוכחא חוששין, ומשום הכי האריך התנא ליתן טעם:
תי"ט ד"ה או וכו' - טעי וכו'. ופ' רש"י (ד"ה טעי), דסבר דקדושין נינהו ולא אסיק אדעתיה דסבלונות לשם קדושין, ע"כ. וטעותו הוא דסבר דומיא דחליפין דבכלי אחד נקנית כמה דברים: