קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק ה משנה ג
ומדותם. אע"ג דפסוק (במדבר לה,ה) ומדותם הוא אחר פסוק (לה,ד) מקיר העיר וחוצה, מ"מ הקדים המאוחר לפי שבו עיקר חידוש של הדרשה שהיא לתחום שבת, לכך הקדימו דחביב ליה משום חידושא:
הרע"ב ד"ה מגרש וכו'. ובשלהי ערכין (פ"ט מ"ח) פי' הר"ב, מקום פנוי מכלום ואין בו בית, ולפי זה צ"ל דבסוף המגרש היה איזה בית או בורגנין כדי להתחיל משם אלפים אמה של תחום שבת, וזה אני אומר לפי מ"ש התי"ט (סד"ה ואלפים), שהמקראות שניהם כמות שהן:
תי"ט ד"ה רבי אליעזר וכו' - דנפקא לן וכו'. פי' שיש להם סמך מן התורה, וע"כ לפרש כך שהרי כל אותה סוגיא (עירובין פ"ה מ"ה) דאלפים עגולות או מרובעות ילפינן להו (נא,א) מפסוק ומדותם, בין לרבנן בין לרבי חנינא בן אנטיגנוס ואין לומר דאתו דלא כהלכתא: