קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק ה משנה א
כשם. נראה לי שהיו שוים בכל מקריהם והוא היה תלוי בה, שאם הזכות היה תולה לה גם [לו] יהיה כן ואם מתה מיד גם הוא ימות, וכן כתב הרמב"ם פרק ג' הי"ז, באותה שעה שתמות היא ימות הנואף וכו': ונטמאה. אע"ג דאסורה מלאו (דברים כד,ד) דאחרי אשר הוטמאה, ההוא למיקם עליה בלאו, ותנא דהכא מוסיף גם לאו מכלל עשה, עיין
במזרחי פרשת כי תצא:
היה דורש. וי"ו יתירא, כרבי עקיבא, רש"י (כז,ב במתני'):
אם נטמאה. ונסתרה והיא נטמאה לא ממניינא, דאוקימנא לטומאה ודאית בעד אחד בפרק קמא (ב,ב,) וה"ג רש"י (שם):