אור ברסלב
קול הרמז נשים סוטה › פרק ד משנה ב

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

סוטה · פרק ד משנה ב

פרק ד משנה א

טמאה אני. עיין מה שכתבתי לעיל פרק קמא משנה ג':

איני משקה. פ"ק מ"ג ופ"ג מ"ו תנן ושבעלה אינו רוצה להשקותה. ונראה לומר דהתם מיירי אפילו שלא אמר בפירוש שאינו רוצה להשקותה אלא שמתוך ענייניו נראה כן, כגון שמשתמיט ומתרפה בדבר, ואפ"ה לא תאכל בתרומה משום חומר שלה, וגם מנחתה נשרפת דאין להשהותה שתעשה יותר, אבל כאן צריך שיאמר בפה מלא איני משקה כדי ליתן לה כתובתה. א"נ ויותר פשוט כל החמשה דברים שוים בין לאוסרה בתרומה ובין לשרוף מנחתה, אבל הכא ששני דברים האחרונים משונים מן הראשונים שנוטלת כתובתה, הפריש התנא ביניהם והתחיל בלא וי"ו, אמר בעלה איני משקה, וכי תימא ליתני בלא וי"ו, אם בעלה רוצה להשקותה, וי"ל דרצה התנא לשנות בשינוי מפורש היטב:

תי"ט ד"ה ובית הלל אומרים וכו' - לא דק וכו'. לפי דעתי הר"ב כתבו בדקדוק, דקשיא ליה דאמאי תני בבית הלל לא שותות דבזה אינם חולקים על בית שמאי, והיה די שיאמרו לא נוטלות כתובה. ולכן נראה לי דבית הלל אמרו ליתן טעם נגד בית שמאי, וכלומר מתוך מה שאמרת לא שותות דהיינו שלא נתברר ספיקן כך לא נוטלות מספק. ובזה יתיישב למה לא כתב הר"ב כך בריש פרקין דתנן נמי התם לא שותות ולא נוטלות כתובה:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה