קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק ג משנה ז
בת ישראל. פי' רש"י בברייתא (כג,א), אחד מנחת סוטה ואחד מנחת נדבה, ע"כ. וזהו המתחדש כאן במתניתין, ומאי דתנן לעיל וכל הנשואות, איירי בסוטה:
תי"ט ד"ה וכהנת וכו' - לישנא קטיעא וכו'. לפי דעתי לאו קטיעה הוא, שהר"ב כיון לרבות בת כהן בתולה פנויה, ועל דרך שהשיב הכסף
משנה, בפי"ב ה"י מהלכות מעשה הקרבנות במ"ש הרמב"ם, הכהנת מנחתה נאכלת (לפניניו הגי' נקמצת), ע"ע:
ד"ה כהנת מתחללת וכו' - ודלא כמ"ש בפירושו וכו'. גם מהרש"ל (כג,א) כתב דטעות הוא, ואיברא שמ"ש רש"י כאן, ודרשינן בקדושין, הוא טעות סופר, אבל צ"ל בתמורה, שכך אמר שם דף ה' ב' (שני חילולים כו')[אחד לו ואחד לה]: