קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק ב משנה ה
על האלה וכו'. נראה דתנא פתח במאי דסליק בפסוק (ה,כא), כי לאלה ולשבועה הוא סמוך אל אמן אמן, אמן מאיש זה הוא הרמוז בפסוק הקודם ויתן איש בך את שכבתו, ואמן שלא שטיתי כו' בפסוק הקודם ודוק:
הרע"ב ד"ה אמן שלא נטמאתי וכו'. והא דנטר ליה עד כאן ולא
תנייה מיד אחר הבבא הראשונה מאחר שזה פירושה, ונראה כדי
להסמיכה לדרבי מאיר דדמין לה בחלק הא':
ד"ה אמן שלא אטמא וכו' - ואין הלכה כרבי מאיר. והרמב"ם פסק כמוהו פרק ד' הי"ז וגם הראב"ד נטה לזה:
תי"ט ד"ה שלא וכו' - ועיקר שבועה וכו'. וכן כתב הר"ב ע"י גלגול שבועה הוא מגלגל כו'. ולהכי פי' הוא דגלגול בהאי בבא ולא דבבא מאיש זה כו', משום דהתם מקדים נושא השבועה מאיש זה אל הגלגול מאיש אחר, מה שאין כן בהאי בבא שמקדים הגלגול לעיקר ולכן הוצרך לפרשו: