קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק א משנה ז
היא קשטה. בברייתא (ח,ב) יש עוד דברים הרבה, אבל תנא דידן לא תני אלא תחילת הזימון לעבירה ועצם העבירה:
תי"ט ד"ה לפיכך וכו' - ההוא דמודע וכו'. ובזה מיושב כפל הקללה, ירכך נופלת וגו' ובאו לצבות בטן. וגם מתורץ ירכך ובטנך בכינוי ואחר כך בטן וירך, אלא שהראשון הוא כלפי דידה לפי מה שעשתה והשני לפי סדר העולם סתם דבטן ברישא, ודו"ק: