קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק א משנה א
תי"ט ד"ה המקנא וכו'. לישנא דקרא נקט (במדבר ה,יד) וקנא את אשתו, רש"י (ב,א במתני'). ונראה שרוצה ליישב שקודם פועל הקינוי קודם ענין אחר והוא החשד שחושד את אשתו, ולכך פירש שהוא נכלל בלשון קנאה ככתוב בפסוק. והא דלא תני המקנא את אשתו כלישנא דקרא דלא נכתב לאשתו, נראה דכיון דלפי האמת אדם חייב לקנאתה לא יחוש אפילו יכעיסנה ויקניטנה, וזהו את אשתו, שהוא ממש על דרך (דברים לב,כא) הם קנאוני, שר"ל קנאו אותי, אבל מתניתין דס"ל דאינה מצוה קתני בל', דהיינו להתרות בה ולא להכעיסה לכתחלה: