קול הרמז נשים· רבי משה זכות
נזיר · פרק ט משנה א
נשים. ואע"ג דנשים כתיבי, איש או אשה כי יפליא, עבדים איצטריכא ליה, דכתיב לאסור איסר על נפשו, מי שנפשו קנויה, ואימא גבי נזירות נמי לא, קמ"ל משום דהוקשו עבדים לנשים וכדכתיבנא:
ועבדים. דכתיב, ואמרת אליהם, לרבות את העבד. ונראה לי לדקדק דמנא לן לדרוש כן דלמא להזהיר הגדולים על הקטנים, כדאמר באמור אל הכהנים. וי"ל דבהכי ניחא אמאי כתיבא אשה, דמהיכא תיתי דלא תדור בנזיר, שהרי אין הזמן גרמא. לכך נראה לי דכתבה לגלות על דרוש ואמרת, דמרבי עבדים דהוקשו לנשים:
הפר עולמית. אפילו נתארמלה או נתגרשה מפר מעליה כל הנזירות לגמרי, רש"י (סב,ב במתני'):