אור ברסלב
קול הרמז נשים נדרים › פרק ט משנה ה

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

נדרים · פרק ט משנה ה

פרק ט משנה ד

ומעשה. נראה לי שמלמדנו חדוש בספור זה, והוא (דל"ש)[דלא מבעיא] אם הוא פותח מעצמו [מ"ד] אילו הייתי יודע וכו', ופותחין לו אילו היית יודע וכו', דס"ד דדוקא כשהוא פותח דהוי כמו לפי תומו אז לא ניחוש דמשקר מה שאין כן כשפותחין לו, קמ"ל:

ואני מאתים. נראה דהוה ס"ד דנעביד ליה כמין סידור, ויפטר מתשלום כל הכתובה וכדין הערכים, ואמר לו רבי עקיבא דאין דין הערכין שוה לדבעל חוב, אלא אפילו אתה מוכר וכו', ופירש הר"ן (סה,ב ד"ה לומר), אפילו אתה עושה לפנים משורת הדין ואינך רוצה בסידור לא תחשוב להפטר דלעולם אין מקרעין שטר הכתובה וכו', ע"כ. ולפי זה ה"ק, אפילו אתה מוכר וכו' לא מבעיא עכשיו שיש לך שאין אתה רוצה ליתן לה הכל, ויסדרו לך כפי הדין שאתה חייב לשלם הכתובה כשתשיג ידך, אלא אפילו בעלמא שלא היה כדי תשלום הכל והיית רוצה ליתן לה כל מה שיש לך ותמכור שער ראשך למזונותיך, ואפילו הכי אתה נותן לה התשלום כשתשיג. והנאני פירוש הר"ן, דאי כנראה מפשט הדברים לא דייק אפילו אתה מוכר וכו', דהוה סגי למימר תן לה כתובתה, שהרי הארבע מאות זוז היו מזומנים:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה