קול הרמז נשים· רבי משה זכות
נדרים · פרק ח משנה ג
כל שזמנו. זהו טעם לעד הפסח, ודין זמנו קבוע טעם לעת הקציר וכו': תי"ט ד"ה אינו וכו' - אינו אסור וכו'. והא דלא תני הכי גבי (מ"ד) עד הקיץ, משום דהכא לא יש שום זמן אלא עד שיגיע בלבד, אבל בעד הקיץ אסור גם בזמן לקיטת התאנים עד ההכנסת הכלכלות, ולא שייך למתני אינו אסור אלא עד שיתחיל וכו', דאינו קולא כשל הקציר. וטעם חילוק זה שבין הקציר ובין הקיץ, נראה לי דהקציר והבציר והמסיק הוא דבר פומבי ושנעשה הכל כאחד, אבל בתאנים תחילת לקיטתן אינה כוללת אלא לוקטים היום קצת ולמחר קצת, וכדכתב הר"ב ריש פ"ה במשנה ולקיטתן כאחד, אבל ההכנסה בכלכלות הוא פומבי ובזמן אחד: