אור ברסלב
קול הרמז נשים נדרים › פרק ז משנה ט

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

נדרים · פרק ז משנה ט

פרק ז משנה ח

תי"ט ד"ה הלכה וכו' - ולוקה וכו'. לפירוש הרמב"ם כדלקמן קרינן ולוקה הוא, ודוק:

ד"ה אחר הפסח וכו' - לא יוחל וכו'. ז"ל הר"ן (טו,א ד"ה הלכה), דאע"ג דכתיב לא יחל דברו לא יחל אדבור קאמר, פי' קרי ביה לא יחל מן הנפעל:

שהוא לוקה וכו'. הר"ן (שם) ס"ל דהיא לוקה ולא הוא. והקשה על הרמב"ם, ובעל לחם משנה תירץ (בפ"ה)(בפ"י הי"ב) קושייתו והני לה שלא כדברי הכסף משנה, וכדמשמע בפשיטות דברי הרמב"ם שהוא לוקה ולא היא, ע"ע. ולפי זה מאי דתנן אחר הפסח בבל יחל, יתבאר על הדרך שפירש הר"ב ולא כוותיה, והיינו שאם ההנה אותה קודם הפסח והיא הלכה לאחר הפסח, הוא עובר למפרע בבל יחל דברו ולוקה. אבל הרמב"ם בפירושו פירש שאחר הפסח חייב למונעה מלילך עד תשלום הזמן שנשבע:

ופירש הכסף משנה וכו'. בפ"ה מ"ד כתב הרמב"ם בפירושו, דאם המודר נהנה אעפ"י שעבר על איסור אינו לוקה שהרי הוא לא אסר על עצמו כלום. ותימה לי איך אשתמיטתיה זה לכסף משנה. אמנם יסוד סברתו נראה לי שהוא כההיא דיוצא דופן (נידה מו,ב) שהזכיר הר"ן (טו,א) להקשות על הרמב"ם, דהתם פליגי אמוראי אם הנהנה לוקה אם לאו, ופסק כמאן דאמר אין לוקה:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה