קול הרמז נשים· רבי משה זכות
נדרים · פרק ו משנה א
הרע"ב ד"ה הנודר וכו' - שאמר קונם וכו'. נראה דאתא לאשמועינן, דאין הענין תלוי בתוספת ה"א ככל שאר המשניות דלקמן מן הכבוש וכו', ולכך כתב קונם מבושל וכו'. וא"ת ואימא ה"נ, י"ל דהיינו יש חילוק בין מבושל ובין תבשיל, משא"כ דלקמן דאין חילוק בין הכבוש אלא הה"א:
תי"ט ד"ה שאני וכו' - אפילו הכי וכו'. פי' דשאני טועם יותר כולל: וברישא נמי וכו'. קשה דבמשנה ב' לפלוג בין מעשה קדרה ליורד לקדרה ואמאי תני קונם, אלא ודאי אגב כל המשניות דבסמוך תנייה, והכי נמי במשנה א':
דלא משמע בשום יתור וכו'. כי אם ממלת מבושל: