קול הרמז נשים· רבי משה זכות
נדרים · פרק ד משנה ח
תי"ט ד"ה נותן וכו' - ותזון וכו'. והוא הדין אם תזון לא תפסיד אסור, כן כתב הבית ישראל (פרישה יו"ד סי' עב ס"ק ד), ע"ע. ובזה אין יסוד להשגת תי"ט, ודו"ק:
שאומר כן ליחידאה וכו'. ובודאי גם ביחיד יכוין לומר כל הזן, וכדאמרינן בשבת (קכא,א), דמותר לומר לנכרי כל המכבה אינו מפסיד, ואפילו לנכרי אחד, דאי לא תימא הכי לא מצינו בגמרא ולא בפוסקים באיזה לשון יאמר לנכרי יחידי בשבת. וגם מ"ש בהמדיר (כתובות פ"ז מ"א), יעמיד פרנס, משמע אפילו אין שם אחד דמכוין ליה:
הילכך נראה וכו'. דוק היטב בלשון תוס' שם בהמדיר (ע,ב ד"ה באומר) ולא תמצא שלא אסרו אלא אם תזון, אבל לא כל הזן שבודאי דשייך אפילו ליחיד, והרי סיפא דמתניתין דאין שם אלא אחד, ותנן מופקרים לכל מי שיחפוץ: