אור ברסלב
קול הרמז נשים כתובות › פרק י משנה ד

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

כתובות · פרק י משנה ד

פרק י משנה ג

תי"ט ד"ה של זו וכו' - יחלקו בשוה וכו'. לפי הערך:

אלא כמו שכתבתי וכו'. עדיף טפי הו"ל למידק דכתב (רש"י ד"ה רבינא צג,א), ולא נמצאו להן, דאי ר"ל שלא תפסו אלא פעם אחת שבעים וחמש

ובשני מאה עשרים וחמש, היל"ל לא מצאו מאתים בפעם אחת. אלא דקשה מאי לישנא דתפיסה הא אפילו תפסו הכל בפעם אחת אין בכך כלום דהעיקר הוא שעת בואן לדין. ועוד למה לא באו בעלת הראשון והשני בתביעה על כל הארבע:

בחד אוקימתא וכו'. לי נראה דכתבה האוקימתא הראשונה, לאשמועינן החדוש דמדין ודברים סליקת נפשאי:

ד"ה של מנה וכו' - לחלוק ולומר וכו'. ולא מטינן בה משום קנוניא, דאף בעלת השלש מאות יכולה לכתוב כן לבעלת המאה:

לא הקשו וכו'. כד תידוק מקשו שפיר, שקושייתם (צג,א תוס' ד"ה תימא) על המקשה שהקשה תימא לה הא סליקת נפשך, וכפי' רש"י. וגם ראה שמתחלה אוקמינן בכותבת הוה ליה לתרץ לעצמו דקושית התוס' באופן שאין הקושיא על המתרץ אלא על המקשן, ומשום הכי קבעו הדבור על קושית המקשן שהקשה, אי הכי אימא סיפא וכו' תימא לה וכו', מאחר שכבר נתחדש לו סברא דמיירי בכותבת וכו', לישני לגופיה דכתבו של שלש מאות ושל מאתים כדי לתרץ המשנה:

ד"ה פתחו וכו'. על דרך זה חולקים לפי המעות, ע"כ. כצ"ל:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה