קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק ט משנה ח
מנכסים משועבדים כיצד וכו' וכך צ"ל סדורם במשנה דלעיל, דכך הם מסודרים בפ"ז דשבועות מ"ז, וגם כך סדרם רש"י בפי' המשנה (פז,א), והכי מוכח מן הר"ב דפריש לעיל גבי מנכסים משועבדים. ואי הוה קדים מנכסי יתומים הוה מפרש ונקט בנכסי יתומים, דהא לא מפרש טעמא אחרינא בנכסי יתומים ועד אחד דטעמא חד לכל הני תלתא. והכי מסיים רש"י וז"ל, ומנכסי יתומים והנפרעת שלא בפניו כולהו משום האי טעמא, ע"כ. אבל בתוס' דשבועות דף מ"א (ע"א ד"ה וכי מה בין זה) כתבו, הא דאין נפרע מן היתומים אינו הטעם משום דאבוהון הוה טעין אישתבע, אלא תקנתא עבוד ליתומים אפילו היכא דאין האב יכול להשביע, כגון דכתב לה נקי נדר ונקי שבועה דאיהו לא מצי להשביע, לא תפרע מהיתומים אלא בשבועה: