קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק ח משנה ג
ילקח בהן. כתבו רש"י (עט,א) והר"ן וז"ל, והוא אוכל פירות, והקרן קיימת לה שלא תקנו לו חכמים תחת פרקונה אלא פירות, ע"כ. נתנו טעם לשני דברים, אחד דמדילקח קרקע, שהוא קיים לה. והשני שהפירות שלו, משום דהם פרקונה. ולכן לא תני ויאכלו את הפירות:
קרקע. אגב אורחיה קמ"ל דקרקע עדיף ששכרה מרובה ואין הקרן כלה, ולכן לא תני הקרן שלו והפירות לבעל:
פירות התלושין. דבעי לאשמועינן הא לרבנן דאף הפירות דלא גדלו ברשותו הם שלו, ושאני הכא דלית קרקע אחרינא לקרן:
כמה הן יפין. פי' דמי הקרקע:
תי"ט ד"ה והתלושים וכו' - היינו ת"ק וכו'. י"ל כמו שכתב הרא"ש (סי' ז) בשם ר' יונה, דפירות גמורים העומדים להתלש בכניסתה שלו, ולא אמרינן כל העומד לגדור כגדור דמי, ומשום הכי תני משנה יתירה והתלושין וכו', כלומר דוקא התלושים ולא העומדים להתייבש: