קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק ח משנה א
לא יזכה בנכסים. וכלומר מאי שנא ארוסה מנשואה, לכך תניא בברייתא (עח,ב) מה נשואה מכרה בטל אף ארוסה. ולפי זה דייק לשון מגלגלים: על החדשים. נראה שהטעם הוא שהחכמים תקנו פירות תחת פרקונה, ואם כן יתקנו שמכרה יהיה קיים ולא יתחייב בפרקונה, דכיסא נקיטה לה, תפרוק את עצמה:
אנו בושים. ז"ל הרמב"ם בפירושו, דאמר (רשב"ג)[רבן גמליאל], לפי שאני גם כן דעתי באלו הנכסים (החדשים) שאם מכרה קיים, ע"כ. ונראה דבבא דנפלו משנשאת הוא סיומא (דרשב"ג)[דרבן גמליאל] דפי' דבחדשים מכרה בטל, דאלת"ה אלא דהם דברי התנא הוי ליה לאסמוכיה (רשב"ג)[ר"ג] אומר מכרה קיים כיון דכך דעתו:
אמר ר' חנינא. פי' דוקא בכאן א"ל הואיל וכו' ולא לעיל, דיש טעם שאין הארוסה גמורה לבעלה:
הרע"ב ד"ה עד וכו' - ונתארסה. לאפוקי נשאת, דאם נשאת אף על פי שנפלו לה קודם אירוסין הבעל מוציא מיד הלקוחות:
תי"ט ד"ה בית שמאי אומרים וכו' - שממהר לגרשה וכו'. קשה לי דאם כן מאי דתנן בעדיות (פ"ד מ"ז), בית שמאי אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן, הויא נמי חומרא לדידה שתמהר לגרשה, דמסתמא אין אשה רוצה להתגרש. וגם לירושלמי (בתוס' עח,א ד"ה נפלו וכו') קשה, דודאי דגט הוי חוב לאשה דאין אשה חפיצה בגט, וגם דפסולה מן התרומה. ובמ"ש התוס' דלא משגחינן בדידה הכל מתורץ. אלא דקשה אמאי לא הכריחו תירוצם מזה:
ד"ה ובית הלל אומרים וכו' - אבל אי קשיא וכו'. לפ"ד יקשה על תוס' למה לא הקשו קושיא זו מבעלמא, אלא שדימו הענין לשל הארוסה. אבל נראה לי דאין זה ספק כדעלמא מפני דעביד להתברר לכשתנשא והוי דומיא דארוסה, ולכן הקשו משם ותירצו, דהכא שהאדם אירסה ודאי שרוצה לנשאה מה שאין כן בנפלה לפני יבם שהוא לא עשה שום פועל: אמאי לא תמכור וכו'. קשה דאם זו כוונת רש"י (עח,ב ד"ה ה"ג ורחב"ע) למה לא פירשו במתניתין. ועוד דאם כפי' התי"ט אצל לא תמכור דעליה אין יכולין למחות, איך נמשכה כש"כ משניסת שאמר בסוף. ועוד כיון שהיא אין מחזקת בשלה למה נעכב ללוקח במה שהיא רשאית, וכש"כ דמחזי כחוכא ואטלולא לומר לה מכרי ולקונה לא תקנה. ונראה דרש"י כיון לדחות פי' א', שנוכל לפרש בית הלל אומרים לא תמכור, שאומר לה שלא תמכור ואם עברה ומכרה קיים, ואם כן היינו מוכרת לכתחילה לגבי דידה. וז"ש רחב"ע אף זו מוכרת ונותנת וקיים, ואם כן אתיא כבית הלל, לכן פירש דלה לא אמרינן כלום אלא ללוקח, ואם היא מכרה בלתי ידיעה קיים: שלא מחינו בו אין יכולים להוציא ממנו וכו', כצ"ל: