אור ברסלב
קול הרמז נשים כתובות › פרק ב משנה ו

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

כתובות · פרק ב משנה ו

פרק ב משנה ה

הרע"ב ד"ה שמעידות זו את זו וכו'. התי"ט (ד"ה ובזמן) הוקשה לו למה שינו רש"י והר"ב בפי' שמעידות דהכא לשל שמעידין דלקמן

מ"ז . ולי נראה דלרבותא כתבוהו כן הכא, דמיירינן אפילו כל אחת שותקת משל עצמה והא ודאי, אלא כל אחת מעידה על חבירתה ע"כ לא זזו זו מזו, ואם כן הוה אמינא כיון דשותקת על עצמה נראה דאינה טהורה ולא נאמין של זו בזו קמ"ל דנאמנות, ומשום הכי כתב הר"ב דבשבויה הקילו. וקשה שהרי גם בכהנים נאמנים זה על זה. אלא דזו קולא גדולה אף ששותקות על עצמן, ומשום קולא דשבויה אפילו ר' יהושע מודה:

תי"ט ד"ה שנשבו וכו' - ומיהו יש לקיים וכו'. זה תימא שהרי איתא בגמרא (כג,א) דבנות שמואל הצפינו את עדיהן והועילתן המגו, וכאן שלא ידעו שיש עדים לא להימנו. ועוד קשה דאי הכי אמאי מצריך (כד,א) הא דשתי נשים משום סיפא דלא חיישינן לגומלים, לימא דהא רבותא קמ"ל. ועוד יש לדייק לר"י (כג,ב) דל"ג נשביתי אמאי צרכינן אפילו לטהורה אני, ליתני שתי נשים שנשבו ומעידות זו את זו נאמנות, ולהא יש לומר דאגב סיפא דשני האנשים תנייה הכי. ונראה לי דהכי קאמר שתי נשים שנשבו אף על גב דזאת אומרת וכו' אינם נאמנות על עצמן נאמנות זו על זו, ומנא ידענא דטעמא דאין נאמנות על עצמן הוי משום דלא מעידות זו על זו, שמע מינה דכל אחת מסופקת על חבירתה:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה