קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק א משנה ד
בתולה וכו' כתובתה מנה. הא קמ"ל דאפילו היו לה עדים שלא נסתרה עם בעלה או [אפילו נסתרה] שלא שהתה כדי בעילה, מכל מקום
אין לה אלא מאה. ובבא דגיורת נקטה משום רבותא דשבויה, דכתבו התוס' בפרק אלו נערות (לו,ב ד"ה ואלו) במתניתין דאין להם קנס, דשבויה אינה בחזקת בעולה וכו', וכדהביאה התי"ט בסמוך פ"ג מ"ב, ומהאי טעמא גופיה הוצרך לשנות בכאן דכתובתה מנה ואגבה תני שנים אחריתי. ועוד משום מאי דכתב התי"ט לקמן (ד"ה ואין להם טענת בתולים) משם רש"י, דבכולהו לא מצי למימר מקחי מקח טעות, שלא בעדים שיעידו שלא נתייחדו: