קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק יד משנה א
יוציא. עיקר החידוש הוא בחרש שנשא פקחת, דהוה אמינא דכיון דאינה מתקדשת אלא מדעתה ויוצאת אפילו שלא לרצונו, אם כן דלמא
לא יוציא עולמית קמ"ל. ומשום הכי הקדים יוציא ליקיים, ויקיים תנייה אגב כמ"ש התוס' (קיב,ב ד"ה ואם):
כשם. ירושלמי (ה"א), מתניתין בשקידשה בכסף אבל קדשה בביאה קדושיו מעשה אבל גרושיו אינן מעשה, ע"כ. וזה נרמז במה שכתב כשם
שהוא כונס ברמיזה וכו', וכלומר שתהא כניסה והוצאה שווין:
ס"א. לא ידעתי מה ענין ספרים אחרים אלו, אם לא ייתור מלת אם יש, והרי"ף והרא"ש גרסי רצה יוציא רצה יקיים, אבל אם כן הוה ליה להביא הספרים אחרים ברישא: