קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק י משנה ג
תי"ט ד"ה ואח"כ וכו' - הזימו וכו'. לא סגי בכך, דהזמה בגוף העדים והעדות בטלה, גם הכחשה אינה כלום. אבל הענין שאחר הזמה באו שנים עדים ואמרו חלוף היו הדברים, או באופן מעין זה. והרמב"ם (הל' יבום פ"ג הי"ט) כתב, ואחר כך נודע שחילוף היו הדברים:
ד"ה אמרו לה מת בעלך וכו' - מצאנו וכו'. ומהשו"ע (סי' יז ס' נז) נראה דפוסק דאינו ממזר כלל, דאינו כתב כסברת הטור בי"א. ולעד"נ דהכי משמע ממתניתין, דתנן סתמא אינו ממזר, דאי הוה ממזר מדבריהם, הו"ל למימר הראשון והאחרון ממזר, כדתנן לעיל והולד ממזר מזה ומזה, אף על פי שאינם שוים: