אור ברסלב
קול הרמז נשים יבמות › פרק י משנה א

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

יבמות · פרק י משנה א

פרק ט משנה ה

נפסלה. אם מתו הבעלים ולא גרשוה, דאי גרשה אפילו אחד תפסל משום גרושה:

הרע"ב ד"ה ואין וכו' - ולא כרבי שמעון וכו'. זה היל"ל אחר בבא דואם נשאת שהם דרבי שמעון, כדכתבו הרי"ף והרא"ש (סי' א), והב"י

(סי' יז ס"ק נו) מוכיח מהגמרא בהדיא. וי"ל דכבר כתב לעיל דלית הכי הלכתא בנשא שלא ברשות:

תי"ט ד"ה ואמרו לה וכו' - וכתב נמו"י וכו'. ונראה לי לפרש דתנן בלשון רבים, לרמוז דת"ק פליג ארבי שמעון, דאמר לקמן נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו, ולית הלכתא כוותיה, כדכתבו הרי"ף והרא"ש, והיינו דקתני אמרו לה אפילו שנים:

כגון עד וכו'. בהאי לא אתי שפיר אמרו לה בעד אחד לבדו דבר עמה, אבל ניחא במאי דתנן התם (פט"ז מ"ז), אפילו אשה אפילו עבד וכו', והיינו אמרו:

ד"ה תצא וכו' - ואין זה עוקר וכו'. ז"ל התוס' (פח,א ד"ה מתוך), ואין זה עקירת דבר מן התורה כיון שדומה הדבר הגון להאמין וכו' שבדבר שיש בו קצת טעם וסמך לא חשיב עוקר דבר מן התורה:

דבר מן התורה וכו'. והכרחו הוי ממאי דבגמרא (פט,ב) מייתי כמה ראיות לומר דבית דין מתנין לעקור דבר מן התורה, ודוחה את כולן ולא מייתי ראיה מהא דשרו אשת איש בעד אחד:

וניכרים דברי אמת וכו'. ובכלל זה נכרי מסיח לפי תומו, דכיון דאין מתכוין לעדות ניכר שאינו רוצה לשקר:

בפ"ק דבבא בתרא וכו'. די"ב ע"א, דאמרינן אהא דלא ניטלה נבואה מהחכמים, תדע דאמר גברא רבה מילתא ומתאמרא משמיה דרבי עקיבא בן יוסף כוותיה:

אבל התוס' וכו'. מדבריו נראה דסובר שהתוס' (פח,א ד"ה מתוך) (משונה טעמם)[משנה טעמא] מהנ"ל, ולא הבנתי במה נשתנה, כי בכלל מה

שכתב תוס' שיש בדבר קצת טעם וסמך, נכלל כל הנזכר, שכיון שאין עוקר דבר מן התורה אם כן התורה מתרת לעשותו:

ד"ה ואין לה וכו'. אמרינן בגמרא (פט,א), דטעמא מאי תקינו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הכא תהא קלה. אבל לראיה דכתב יש תשובה, דשאני איהו דנדוניא שלה היא שנתנה לו והיא בעלת חוב, אבל לזרעה הוא תנאי כתובה, וכבר אמרו שאין לה שום תנאי כתובה:

ד"ה ולא מזונות וכו' - ואכלה וכו'. דאין לה שום תנאי כתובה: ד"ה נפסלה וכו' - כמ"ש וכו'. ועיקרו בפ"ו מ"ב. וקשיא על התוס' (צ,ב ד"ה היתה) דאמאי דמקשינן הכא פשיטא, כתבו, וא"ת אמאי פשיטא הא

בפרק ארבעה אחים (לה,א) איצטריך ליה למידק ממתניתין דאשת ישראל שנאנסה נפסלה מן הכהונה, ע"כ. דלא היא אלא ממתניתין דפרקין והכא מיותר, ומשני דבת לוי אצטריך ליה:

ד"ה רבי יוסי אומר וכו' - בש"ס פליגי וכו'. יש להבין מאי נפקא מינה מכל הכתוב בזה. ונראה לי דכבר הוכיח יבין שמועה סימן רכ"ט, דהלכה כרבי יוסי אפילו מחביריו, ואם כן למאן דאמר (צא,א) דרבי יוסי לא מודי לקמיה, הלכתא כוותיה ולא כוותייהו:

ד"ה רבי שמעון אומר וכו' - ונ"ל וכו'. ולי לא נראה, דאם כן ליתני בהדיא דמותרת ליבם, אלא ר"ל דלת"ק אין ביאתה פוטרת צרתה משום דביאה שאינה ראויה היא, ורבי שמעון פליג וקאמר דאם בא עליה פוטרת צרתה:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה