קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק טו משנה ג
וחזרו בית הלל וכו'. בכתובות (נג,א) כתבו התוס' (סד"ה שאין), דדוקא לייפות כוחה כי הכא דרשי בית הלל מדרש כתובה, אבל בית שמאי דרשי אפילו ליגרע כוחה:
הרע"ב ד"ה שאין האחים וכו'. ואם כן הממון חמור מן הערוה. ואף על גב דכתב הרמב"ם פ"ז מהלכות נחלות ה"ג, דמי שטבע במים שאין להם סוף אשתו אסורה ויורשיה יורשים, התם טעמא משום דשהוא דבר שחזקתו למיתה והיא לא דייקא ומנסבא, וכן כתב סמ"ע חו"מ (סי' רפד ס"ק ב):